"23:27
קם מהעמדה,
תשוש,
רצוץ,
סחוט זיעה…זיעה פנימית, הרגשה שהורדת כמה גרמים טובים למרות שרבצת בעמדה כמה שעות טובות.
גם את האוכל והשתיה אתה מכניס לחדר.

כן כן.. שמענו את על ההבטחות שלך ״להפריד בין החיים עצמם לעולם המסחר״.
אין – זה משתלט כל פעם מחדש.
לקחת חופש מהעבודה
תכננת תכנונים לילה לפני על כמה, למה ואיך תפעל.
מחר זה היום שלך כתבתי לעצמי ושיננתי במיטה תוך כדי שהעיניים נעצמות.

קמת,
נוהל בוקר( לפחות בזה אני מתמיד)
התיישבת 10 בבוקר פתיחת השוק באירופה.
מכאן ואילך אתה במקום אחר בחיים.
תפגוש את הסלון/שאר חדרי הבית רק בסוף היום או בין הכנת קפה וכמה צ׳וקולוקים לחטוף לחדר.

איפה השיגרה?
הופה – כבר עכשיו נפלת עם התכנון של אתמול בלילה.
מה יהיה בהמשך?
מכמיס לי לראש את האמירה המקוללת – הפעם זה לא כמו פעם שעברה.

11:34
היידה – 3 חוזים יורו דולר שורט של השמחות.
דופמין למוח
אדרנלין לווריד
והינה הדמיונות – תישרפו אמן הדמיונות של מלך העולם, מי יכול עליי?
איזו מסעדה, איזה רכב, איזה טיול.
עוד כמה עסקאות ואני שם…
מוציא את החבר הכי טוב של סוחר.
יודעים מי החבר הכי טוב של הסוחר?
מחשבון.
וואלק מחשבון:
פותח
מקליד
מחשב
מדמיין את המספרים…הכל בדולרים,
הכל כפול 3-4.
סחרחורת.
בכל זאת, 750 דולר עוד לפני שחברים שלך השבורים האלה יוצאים להפסקת צהריים.
סיימת את היום אתה קולט?
איזה קולט,
התחת שלי קולט.

16:25
5 דקות מתחיל הסשן הרציני – תכלס העבודה עכשיו מתחילה.
ואני? 5400- דולרים.
חודש וחצי משכורת שלי בעבודה.
3-4 חודשים משכורת של השכן שלי ממול שעובד ברב בריח באזור תעשייה!!!!
יוצא מהחדר,
מחמש את עצמי בכמה קינדר בוואנו, אספרסו מהמכונה,
רביולי של הפיצוחים ונכנס לקרב.

19:25
וואו זה היה מאתגר.
האמת הרגשתי טוב,
סימנתי,
זיהתי,
המתנתי,
פלוס 850 דולר יבויה של צ׳אצ׳ו.
אין על אשקלון שלי.
מעניין אם יש אשקלונים באמת סוחרים.
שבאמת חיים ונושמים מסחר.
יאללה – מתאים לי הטייטל ״הזאב מאשקלון״.

טוב יאללה שחרר אותי.
סיימתי,
מסכם יום,
מכבה מחשב,
מסדר את הכיסא,
מכניס את החבר הכי טוב של הסוחר (זוכרים אותו?) לנרתיק
שייאוו איזה יום.
רכבת הרים.

20:00
מתיישב בסלון,
מזפזפ,
החזקתי מעמד?

20:07
גירודים,
דמיונות,
תחושת הפספוס,
תחושת ״כולם שם רק אני מתחרקש על הספה״.

20:09
2 דקות חלפו להן ואני מתיישב בעמדה.
מקליד קוד כניסה לתוכנה.
מה לא ניתן עוד אחת?
ועוד אחד?
ועוד אחד שהופכת ל2?
3..4..5…

22:58
3000- דולרים.
29 דקות ללא תגובה.
29 דקות בוהה במסך,
29 דקות של משקולת על הגב, שיתוק ברגליים, ידיים, לשון, מחשבה…
29 דקות של גיהנום חוזר ונשנה – למה שוב פעם?
הבטחת לעצמך אז למה שוב?
עד מתי?
כמה עוד?
מה יעזור לי?
29 דקות של חוסר אונים שגובל בבכי!
בכי לא מעצבות,
בכי מעצבים!!

בוםםם – כאפה לעצמי על המצב.
יטמבל
יטיפש
בוםםם – אגרוף ללחי שמאל.
מרגיש את הכאב,
מבין שאם אני ממשיך אני מזיק לעצמי מהכעס.

23:27
תשוש,
רצוץ,
שבור,
מהר מתגנב למקלחת.
לא רוצה להיתקל בשום אדם שישאל איך היה ומה היה.
10 דקות הראש צמוד לקרמיקה,
המים שוצפים את הצוואר והשכמות,
נתק מוחלט,
הרגשה שלא מאחל לאף אחד – נכשלת שוב אח שלי.
נכשלת שוב!

00:05
מתכנן את היום למחרת."

זהו חלק מיומן המסחר שלי שבחרתי לשתף קטעים נבחרים.
ערב שבועות לפני 7 שנים.
עד היום אני זוכר את היום הזה.
עד היום אני זוכר את התקופה הזו.
יש לי ברירה?
העבר לא עוזב אותך אף פעם, אתה יכול רק לנסות לווסת את הזיכרונות שלך.
מקווה שקיבלתם ערך.

הרבה בזכות הצלקות והצריבות שחוויתי במרוצת השנים, בחרתי לחיות חיי עשיה ולהיכנס לעולם ההדרכה והאימון.
ההכשרות שלי, ובטח חברי קהילת הליווי למנויים מרגישים וחווים זאת בכל רגע נתון.
הלימוד, צורת החשיבה והראייה המרחבית מגיעה בזכות אותן שנים בהן בניתי ועיצבתי את חיי הבוגרים.

תמיד ניתן:

א. להגיש מועמדות לקהילת הליווי ( צריך להבין שזו דרך חיים לכן היא מתאימה רק למי שבאמת מוכן להפוך ולחיות כסוחר)
ב. להירשם להכשרה הפרונטלית הקרובה שתחל בעזרת ה' ב1.7.24.

חג שמח,
שלומי טטרו