הזדמנות מהי?

זו שאלה שאני נשאל בה לא מעט. כמובן שניתן לפרק אותה ולקחת אותה למחוזות רבים, בעיקר המהות של ההזדמנות ועד כמה היא חשובה ליצירה של אותו אדם שההזדמנות נמצאת על סף דלתו.

כמעט כמו כל דבר בעולמנו, גם ההזדמנות מתחלקת ל2:

מצד אחד:
"איזה מזל שהייתי במקום",
"במקרה",
"איזה מזל שתפס/לא תפס אותי",
"אין לי מזל"
"המזל הולך עם הטובים" ועוד…

תמיד מקשרים את ההזדמנות למזל.

מצד שני, מסתובבים בינינו אנשים שמבינים שאותו מזל לא מגיע משום מקום.
אותו מזל שרוב העולם נוהג לדבר עליו וכל כך מייחל לו, לא מגיע סתם כך. הוא מגיע למי שמוכן לקבל את אותו המזל. אותה הזדמנות (מזל) נכון לומר שקיימת כמעט בכל רגע נתון, בכל תחום.

אז מהי הזדמנות?

או מזה מזל בעצם?

הזדמנות פוגשת מוכנות!
זהו המזל האמיתי. שאתה, כסוחר, מבין שלחפש להיות בר מזל כנראה רק יקח אותך אחורה במסע חיפושים בלתי נגמר כי אין שום נקודה שבה תוכל להצביע הינה, סוף סוף – הגעתי למזל.
לעומת הסוחר שמכין את עצמו מבחינה מקצועית וניהולית, מתוך אמונה אמיתית בצדקת הדרך – אותה דרך שבמשך שנים ייחל ובנה את עצמו לקראתה, ובמשך שנים מיישם זאת הלכה למעשה.

וכך היה גם השבוע ומתהווה תוך כדי:

בעבר, לפני 8 שנים לערך. עת בו הייתי סוחר צעיר (למתלהמים או למי שמכרו לו חלומות יותר מידי וורודים – גם לאחר 3-4 שנים עדיין נחשבים לסוחרים צעירים מאוד ולא מנוסים), הייתי מחסיר המון לילות של שינה.
במקומן הייתי תופס, יותר נכון מתיישב בעמדה במשך לילות כימים. יושב, מנתח, סוחר, מתלהב ומתרגש שאני במגרש של הגדולים באמת.
אני זוכר לילות בהן התעוררתי לפנות בוקר מתוך ידיעה שהשוקים במזרח פעילים, ועכשיו הזמן שלי להתחיל את היום, לפתוח את העמדה וליהנות מהמשחק. וכך הייתי מוצא את עצמי שכל הבית חשוף, כולם ישנים, ורק מחדרי מבצבץ כאילו זורח האור ממסך המחשב. לצידי משקה חם ואיזה חטיף אנרגיה בכדי "להתגבר" על העייפות. מה לא הייתי עושה בשביל עוד קצת מהטוב הזה הנקרא מסחר בבורסה.

כיום, מעל 12 שנים של מסחר והשקעות, אני יכול לומר שטעמתי הכל מהכל.
אבל זה לא העניין.
העניין הוא שרציתי להרגיש שוב.
להרגיש שוב את אותה תחושה בלתי ניתנת לעצירה והבנה שאתה פשוט צריך להיות שם, במחשב, מוכן ומזומן לקבל את אותו 'מזל'.

וכך היה:
ליל בחירות,
הבית חשוך,
סחבק מתיישב (הפעם הזו יותר מסודר מבחינת התזונה),
הגרפים פתוחים,
ממתינים לתוצאות הראשונות,
התוצאות מגיעות ואז מתחילה אותה תחושה שרק מי שנוכח יוכל להבין ואולי גם לגנוב חיוך תוך כדי קריאת שורות אלו.
פיצוצים לכל עבר,
דופמין למוח,
אדרנלין לכל עבר,
בתוך תוכי אני מבין שההזדמנות בוא תבוא.

ואז היא הגיעה:

סביבות 04:00 לפנות בוקר.
המדדים בהייפ רציני ( כמובן שהכל מגולם כבר במחיר).
כל שנותר מבחינתי זה רק להפגיש בין ההזדמנות של השוק למוכנות שלי.
ואכן הגיעה.

עסקת מומנט עם כיוון המומנט, מתוך הבנה של כלל ממדי הזמן והסיפור כולו.
לונג,
חוזה נסדק,
עסקה של "שגר ותמקסם".

נכון לכתיבת שורות אלו, אנחנו כבר בלילה השני לעסקת החוזים הזו.
ככלל, ידוע שמסחר סווינג בחוזים שמור לגדולים באמת, אבל באמת! וזו ההנהגה שלי יחד עם קהילת הליווי המדהימה והייחודית והכל כך ערכית!!
להתחנך, לחשוב ולהתנהג אחרת מכל השאר. בדיוק כמו הגדולים באמת.

מחיר ההזדמנות שפגשה מוכנות היה בדיוק ב 20,439 נקודות. נכון לכתיבת שורות אלו המדד נסחר במחיר 20,960. כ521 נקודות כפול איקס חוזים.

ולמה זה חשוב?

כי אין כאן מזל,
אין כאן חלומות באספניה,
אין כאן תאווה,
אין כאן דמיונות.

יש כאן מנהיגות,
יש כאן התנהגות,
יש כאן קור רוח,
יש כאן הבנה ברורה כשמש שאין לי ולא לאף אחד אחר את היכולת לדעת מה יקרה שניה לאחר כניסה לעסקה,
יש כאן חיבור והבנה עמוקה וחיבוק ב2 ידיים למושג הנקרא 'אי וודאות',
יש כאן מיקסום,
יש כאן אמירה.

תשאלו את הסופר ספרדי קרלוס רואיס סאפון שאמר :
"כדי להגיע למשהו באמת, אמן זקוק קודם כל לשאפתנות, אחר כך לכשרון ולידע, ובמקום האחרון, להזדמנות."

רק טוב, אמן.
שלומי:)