פרשת השבוע לסוחר.
השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשיות 'מטות – מסעי'.
2 פרשות החותמות את ספר במדבר. ספר שמסכם ומתמצת 40 שנות נדודים ארוכות וקשות, והארץ המובטחת נראית באופק.
הפרשה פותחת בנדרים ושבועות – או במילים אחרות ההתחייבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו. משה מלמד את העם הלכות נדרים, הוא מדגיש כי יש משמעות לכל מלה שאנו מדברים, וכל התחייבות או שבועה שלנו עלינו לקיים.
הפרשה מסתיימת בסיפורם המרתק של שבטי ראובן גד וחצי משבט מנשה. לשבטים אלו היה מקנה רב, הם התפרנסו בעיקר מרעיית צאן ולכן בכל מסע חיפשו את השטחים הראויים לגידול צאנם. והנה לאחר המלחמות עם מדיין בפרשה זו ועם האמורים בפרשה קודמת הם הראשונים לשים לב שכל האזורים שנכבשו במלחמות מעולים לגידול צאן, אלו שטחים נרחבים ירוקים ופוריים. לכן הם באים אל משה בבקשה מפתיעה: איננו רוצים להיכנס לארץ ישראל, תן לנו להישאר בארץ הירוקה הזו (ירדן של היום)!
משה מגיב בכעס, בקשתם מזכירה לו את סיפור המרגלים מלפני 38 שנים (אותם 12 איש שנשלחו לבדוק את ארץ ישראל ולבסוף שכנעו את העם לא להיכנס לארץ), בעיקר מפריעה לו העובדה ששאר שבטי ישראל עומדים לפני מלחמה קשה וששניים וחצי שבטים אלו רוצים לשבט בשקט ושלווה עם משפחתם וצאנם ולא לעזור לאחיהם.
השבטים מבינים את כעסו של משה ומציעים פשרה אמיצה – אנחנו שבטי ראובן, גד וחצי משבט מנשה, בוחרים להתיישב בעבר הירדן המזרחי, אך לא ניתן לאחינו להילחם לבד, נשאיר את משפחתנו וצאננו בעבר הירדן ונצא בראש הצבא למלחמת כיבוש הארץ.
משה מקבל את הפשרה והפרשה מסתיימת בסיפור התנחלותם של שניים וחצי השבטים בעבר הירדן.

מה ניתן לשאול/ללמוד מן הפרשה לטובתנו הסוחרים?
- אחד ההבדלים המהותיים ביותר בין סוחר מקצוען לחובבן הוא היחס להתחייבויות(סוג של נדר). המקצוען רואה זאת כדרך מעולה להמשיך לשמור על הקיים, ואף לצמוח, לפתח ולהתפתח כישורים ויכולות שרק ידחפו אותו מעלה במרוצת הזמן. ואילו החובבן רואה בהתחייבות והשבועה של מערכת החוקים שבה סוחר חייב להתמיד ולעמוד, כאל קוץ ומטרד שרק מונע ממנו "להרגיש חופשי" ובכך ליפול ולבסוף לנשור לגמרי מהמשחק.
- בני גד וראובן עוזבים את משפחתם לכמה שנים כדי לעזור לאחיהם בלחימה- זוהי הקרבה עצומה ומרשימה. סוחר מקצוען (או מי שמתיימר להיות כזה) חייב לקבל אחריות אישית על כל פעולותיו ותהליך קבלת ההחלטות שלו בין לפני/תוך כדי/לאחר העסקה.
להבדיל מהמקצוען, החובבן תמיד ינסה להתנער מאחריות, וירצה תמיד להרגיש הקורבן והמסכן. זה שכל העולם נגדו, שום כלי מקצועי, ושום לימוד כזה או אחר לא תורם ולא באמת עוזר. ולבסוף זה מתגלגל ככדור שלג של האשמות, הטחות, וקיטונות על כמה ולמה התחום הזה הוא הימור/שקר אחד גדול. - משה כועס על בני ראובן, גד וחצי המנשה , והם מיד מקבלים את ביקורתו ומציעים פשרה. קבלת ביקורת אינה דבר פשוט. הרבה פעמים קשה לנו לקבל ביקורת. היא יכולה להידמות לנו כביקורת קשה, מעליבה, מרגיזה. מה אנחנו יכולים ללמוד משניים וחצי השבטים? איך סוחר מקצוען אמור להתייחס לביקורת בונה?
ומה זה אומר עלינו אם אנו מתקשים לקבל ביקורת?
לסיכום.
כמו תמיד שאני חוזר ואומר: עולם המסחר הוא מראה קלאסית לחיים שלנו בחוץ.
לעיתים הסוחר חושב שעולם המסחר הוא מעין מפלט מהעולם החיצון, אך הוא לא מבין שזה פסיפס חייו על סטרואידים. פרץ הרגשות והמידות שלנו כבני אדם מתגלים ברמה הגבוהה ביותר ברגע שמתיישבים בעמדה ומנסים לנתח/להחליט החלטות בניהול התיק והרגשות שלנו.
שנזכה תמיד לצמוח מעלה בתור סוחרים, ובעיקר כבני אדם.
רק טוב, אמן
Shlomi Tetro
6 Comments
ואוווו….זה היה עמוק,שבת שלום
תודה רבה אברהם אבינוווו
פשוט מדהים לקרוא והדרך שאתה מחבר אותנו למסחר פשוט מדהימה , הכול מתחיל מהאמונה שלך באיך לעשות את זה ולקחת אחריות על מעשיך , שבת שלום אח יקר
תודה רבה האדי. כיף לי לשמוע שהתחברת ואהבה. אחלה סופש שבעולם
תודה רבה שלומי פשוט תענוג לקרוא ולהבין שבכול דבר שאנחנו רואים / שומעים יש מוסר השכל גם במסחר ובכללי גם בתור בן אדם תודה רבה מעריכים ואוהבים ♥️
איזה כיף. שבת שלוםםם